פרשתינו פותחת בפסוק "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם" מה משמעות הדבר כי הקב"ה מתגלה ב"אל שדי"?
ומדוע התגלות הקב"ה ב"אל שדי" התאימה רק לתקופת האבות?
"וארא אל אברהם... באל שדי"
עניין השם "שדי" הוא הגבלה וצמצום "מי שאמר לעולמו די" (חגיגה יב:) ועניינו הנהגה על פי סדר ומשטר. בשעת בריאת העולם הגביל הקב"ה כל דבר שיצר. חז'ל מסבירים כי בעת שנברא הרקיע הי מתפשט בלי גבול, עד שאמר הקב'ה לעולמו די ונעצר הרקיע. בתקופת האבות ההנהגה הייתה לפי סדר ."ושמי ד' לא נודעתי להם" כלומר שם הוי''ה שהוא הנהגה ניסית מעל הטבע- לא היתה בתקופת האבות הנהגה ניסית הרמוזה בשם הוי''ה.
אומות העולם הן חלק מהגבלה זו. אברהם, יצחק ויעקב חיו בעולם מוגבל עם גויים שעליו הם היו אמורים להשפיע. אברהם תפקידו היה "אב המון גויים" וגם יצחק תפקידו היה כזה. לעומת זאת, משה רבינו שנשלח לאומה הישראלית שמהותה רוחנית, תפקידו לא מוגבל.
בני ישראל, כמו המצרים, היו שטופים בעבודה זרה, ועל פי המציאות הנגלית לא הייתה סיבה מוצדקת להוציאם ממצרים. גאולת מצרים לא נבעה משיקולים נגלים אלה, אלא מכך ש"הוא חפץ בגאולתכם", מרצון שעומד מעל ומעבר לפעולות האדם. הנהגה זו, החותרת תחת המציאות, מעבר לשיקולי שכר ועונש, היא ההנהגה הנסתרת המבוטאת בשם "הוי"ה". להנהגה הנסתרת הזו, קורא הרמח"ל "הנהגת הייחוד והממשלה". הנהגה זו מובילה את העולם אל ייעודו ותכליתו, גם אם מעשי בני האדם לא ראויים לכך.
לשם כך בתקופת שעבוד מצריים, הוסר המסווה מעל שם הוי"ה הנסתר ומעל ההנהגה שהוא מבטא, ורצונו הבלתי-מוגבל של ה' נגלה בטבע.
לעיתים בגבולות המציאות לא ניתן לעשות מהפכות. כשרוצים לעשות את ייעודנו בעולם "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט,ו) יש להגיע לרצון והשגות שהן מעבר לטבע הרגיל.
יום יום אנו אומ' 3 פעמים בסופה של כל תפילה כי חלק מייעודנו בעולם הוא "לתקן עולם במלכות שדי"
תיקון העולם במידה המיוחדת של הגויים "שדי" –משמעותיקון בתוך עולם של גבולות וסדר בהנהגה טבעית.
מעניין הדבר, כי גם ראשוני מייסדי ישיבות בני עקיבא שרו את שירו של הרב צבי קפלן "נתלקטו בחורים בני מצווה והחליטו לתקן את העולם". תיקון עולם זה שליווה את שנות הקמת יב''ע בכפר הרא'ה הביא גם להקמתן של ישיבות ואולפנות רבות ברחבי הארץ.
על כך כות הרב צוקרמן, שהיה ראש יב'ע בכפר הרואה יחד עם הרב נריה בספרו "לוחות האבן" , כי תיקון עולם לא שייך רק לימים עברו . אלא גם כיום זהו תפקידנו בחברה וזהו ייעודה הפנימי של מדינת ישראל .אורחות חייה של המדינה והכיוון הערכי שלה צריכים להיות אור לגויים ושאנו נשמש עבורם דוגמא לחיים יהודיים, פנימים וערכיים.
כדי להגיע למימוש אידיאלים אלו לעיתים צריכים לחלום. בלי המחשבה הטהורה של אידאלים נישאים והרצון של נערים צעירים "לתקן את העולם" קשה להתקדם. זוהי רוח שצריך להכניס כיום באופן משמעותי בבתי הספר.
"החלומות הגדולים – יסוד העולם הם. חולמים הנביאים, חולמים המשוררים בהקיץ, חולמים הם הגדולים מתקני העולם... הנני חולם חלומות... ושחקים אני מרקיע, מעצור אין לרוח דמיוני, ולשאיפתי הקבועה באושר ובטוב, בטוהר ובקודש" (הרב קוק זצ"ל).
"הגסות של החיים החברותיים, בהיותם שקועים רק בצדם החומרי, נוטלת את אור החלום מן העולם, את זוהר ההרחבה שלו, את עלייתו העליונה מהמציאות הקודרת".
חיים ללא חלום רחוק, ללא שאיפה גבוהה, ללא יכולת לראות בהם שליחות ושאיפה לחיים אידאליסטיים –מוגדרים ע'י הרב זצ''ל כ"מציאות קודרת". תפיקדנו היום ליצור חלומות, לבנות רצונות ולהציב אותם בראש סדר העדיפות במדינתנו.
חלומנו היום הוא לא רק תיקון החברה אלא גם תיקון המדינה ותיקון העולם. כאשר מחנכים מתוך מטרות גבוהות ושאיפות נעלות רוחם של תלמידנו עולה אף היא לגובה.
הנתיבות שלום (פר וארא עמ מח) מסביר כי כמו ביציאת מצריים כך גם בגאולה של בפרט. הכלל הוא כייהודי צריך להתנהג בהנהגה על טבעית ובזה הוא ממשיך על עצמו גאולה לא טבעית. זהו גם תפקידנו בדור הזה.
"לתקן עולם במלכות שדי"- זה לא רק חלום זו גם מציאות –אם נרצה ונאמין בכך.
אשרי מי שרואה את החלום בתוך המציאות ואשרי מי שרואה את המציאות בתוך החלום (הרב מ.צ. נריה)