בפרשת השבוע מסופר על אברהם המתפלל לקב'ה שלא ישחית את סדום עבור הצדיקים שיש בקרבה. טענה זו מביע אברהם באופנים שונים כשמול עיניו עומדת המטרה- שסדום לא תחרב. הקב'ה מוכן בכל פעם עבור מספר אחר לא להשחית את סדום עבור הצדיקים שבה .אם יש צדיקים בעיר-הרשעים לא יושמדו. מדוע?
או הרב הירש אם במדינה כמו סדום עוד יש 50 צדיקים שביכולתם לחיות בפרהסיא חיים טהורים וישרים ועוד שיכולים לפעול ברבים למען הצדק והיושר הקב'ה מוכן לסלוח לחוטאים. הסיבה לכך היא שעצם כך שהרשע נותן לצדיק להתקיים ולהיות צדיק עדיין השחיטות לא גדולה כ'כ.
לאור זאת ניתן עוד להוסיף ולומר כי אברהם אבינו לא ביקש רחמים על הצדיקים הקיימים היינו הצדיקים בפועל. אברהם התכוון גם לצדיקים ב"כח" .אם יש חמישים צדיקים בתוך העיר משמע שיש בעיר הזאת מקום לגידול וצמיחה של צדיקים נוספים ועל כך יש לשאת למקום בעבורם. מכאן ששאלת "האף תספה צדיק עם רשע" לובשת משמעות חדשה הרשע לא כ'כ רשע כיוון שהוא מאפשר לצדיק להיות בשכנותו ולהמשיך להיות צדיק.
מידה גבוהה כזו של ראיית הטוב בכל אדם מביא הרב קוק זצ'ל:
"כל מה שדרישת ד' מתגברת ביותר בלבו של אדם, אהבת כל הבריות כולן מתרחבת בקרבו, והוא אוהב גם את הרשעים ואת הכופרים, וחפץ בתקנתם, מפני שהוא באמת מתקנם בגדולת אמונתו" (אורות הקודש ג שיז ) . צדיק אמיתי חש קרוב לכל העולם מאמין בו ומצפה להתגלות הטוב בכל דבר.
ומוסיף הרב זצ'ל " הצדיק הקדוש האמיתי הוא מאחד בתוכו את כל ההפכים..והצדיק היותר עליון הוא מקיף את הרוחב היותר כולל..כולו מלא חסד ורחמים רבים וחפץ הוא באמת בטובת הכל אוהב לזכות את הבריות כולן ושונא להרשיען ולחייבם" (אורות הקודש ג שז)
החינוך בדורנו בנוי מתוך חיבור לטוב שבכל אדם וליכולת לראות את הנשמה הגדולה שיש בו שיכולה להגיע לגבהים עצומים. עלינו לבנות חברה של אנשים בעלי הסתכלות כללית שיכולים לפעול בעם ישראל מתוך אהבה וחיבור לכל העם. בדרך זו נמשיך לחנך דור של בנות עם תחושת שליחות ומנהיגות שתוכלנה להשפיע בקידומו הרוחני והגשמי של עם ישראל.