בפרשתנו מסופר על חפירת בארות. אברהם אבינו חפר ומצא בארות מים. בארותיו של אברהם נאטמו בידי הפלישתים (בראשית כ"א, כ"ה-ל'). יצחק אבינו (שם כ"ו, ט"ו-כ"ב) שב וכרה אותן שנית, אך מריבות חוזרות ונשנות עם הפלישתים ניטשו אודות הבעלות על בארות אלו.

נלך בדרכו של הרמב'ן בהסבר פרשיות ספר בראשית כי מה שאירע לאבות הוא סימן לבנים ומהווה חלק מעיצוב דורות העתיד של עם ישראל. מעשי האבות הם התכנית שתבוצע במרוצת דברי ימי ישראל.

הרמב"ן מבאר שהבארות של יצחק, הראשונה והשנייה, רומזות לבתי המקדש הראשון והשני. על בארות אלו ניהלו הפלישתים את מלחמתם. הם חפצו לאטום אותן ולאבד את זכרן מן העולם. ואכן, בית המקדש הראשון והשני חרבו.ואנו בתקופת ביניים שמצפים לבאר השלישית שמסמלת את בניין בית המקדש השלישי.

לאור זאת חשוב להבין מהו מאבקם של הפלישתים ומהו המסר לימינו.

 הגר'א בפירושו לחבקוק בפיסקה שהושמטה ע'י הצנזור אומר כי "מואב אדום ופלישתים הם שלושה מצרנים של ארץ ישראל" ויש כאן שלושה סוגי התנגדויות:

"מואב הוא אבות הטומאה שנטמאו בו ישראל אדום הוא אבות הנזיקין שהזיקו לישראל ביותר ופלשתים הצרו לישראל מאוד ולא הניחו להם שום ממשלה ושלטון"

השם פלשתינאים שכ'כ נפוץ היום מקורו בשם פלישתים.כך גם קראו לארצנו בעבר עמי אירופה 'פלשתין' או 'פלשתינה' ולא ארץ ישראל או ארץ יהודה. שם זה השתרש עוד מימי הרומאים. אדריאנוס הרשע ששרף את א'י הוא הסב את שמה ל"פלשתינה" על שם הפלישתים (אמונת עתנו א עמק לא)

כיוון שאז שלטה התרבות הרומית בכל אירופה הלך שם זה והשתרש עד ימינו אלה וכך גם קוראים לעצמם אותם התושבים שרוצים לשלול מעם ישראל את זכותו על ארצו.

מתוך דברים אלו מסביר הרב טאו כי את אותו תפקיד שמילאו בעבר הפלישתים על במת ההסטוריה בזמן ההתנחלות הראשונה של עם ישראל בארצו-ממשיכים בדרכם היום הפלשתינאים.

הרב צבי יהודה זצ'ל נהג לומר "אין לנו עסק עם אחמד ומוסטפה באופן פרטי,יש לנו עסק עם התאגדות המתחזה לישות לאומית והרוצה לשלול מאתנו שלטון וזכות על ארת ישראל ומבקשת למנוע את הקמת מלכות ישראל ולפגוע בחוסן הלאומי שלנו"

הפתרון לכך הוא הוצאה לפועל של מלוא העוז הלאומי, שלטון על א'י ואמונה פנימית בצדקת הדרך.

בימים אלה גםאנו בתהליך של חפירת בארות וגילוי מקורות החיבור והעוצמה של עמנו בארצו אמנם אנו עדיין בתהליך של מריבה ושטנה אך מאמינים כיעוד יגיעו ימים טובים לישראל בהם תימצא באר מים חיים שלישית ששמה "רחובות", עליה שוב לא יריבו והיא תהיה סמל לרחבות אין קץ.

"..ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות כי עתה הרחיב ד' לנו ופרינו בארץ" (בראשית כו,כב)

שבת שלום